פסק-דין בתיק ה"פ 205/06

1.         עניינם של שני התיקים המאוחדים הוא אישור פסק בורר (ה"פ 205/06) וביטול פסק בורר (ה"פ 386/06).

עילת הבקשה לביטול פסק הבורר הינה על פי העילה הקבועה ב סעיף 24(3)                     לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: " חוק הבוררות") - חריגת הבורר מסמכותו.

ואלה העובדות הצריכות לענין:

2.         הצדדים החזיקו במשותף במניות חברת א. שקדים בע"מ. בין הצדדים התגלעו                חילוקי דיעות בדבר השליטה והניהול בחברה ונטענו טענות הדדיות לאי-סדרים כספיים.

ביום 22.4.04 העביר כב' השופט יהודה זפט, שלו הוגשה התביעה, את הסכסוך להליך           של בוררות.

הצדדים הסכימו כי הבורר יהיה רו"ח שמואל רוזנבלום, וחתמו על הסכם בוררות               ביום 11.12.05 (להלן: " ההסכם").

ביום 25.1.06 ניתן על ידי הבורר פסק דין בבוררות (להלן: " פסק הבוררות").

בבקשות ההדדיות בפני טענו הצדדים את טענותיהם בסיכומים בכתב. 

דיון

3.         החריגה מסמכות שבגינה טוענים המבקשים לביטול פסק הבוררות מושתת על סעיף 5 להסכם שזו לשונו:

" כל האחריות לניהול המסעדה והחברה, כלפי כל הרשויות בכלל, ורשיות המס בפרט בתקופה בה ראובן ניהל או מנהל ללא חן את המסעדה, תהיה על ראובן בלבד. ראובן יפנה לכל הרשויות ובכלל זה רשויות המס, ועיריית ת"א ויודיע כי הוא בלבד אחראי לפעילות המסעדה. היה וחן יתבע על ידי צד שלישי כלשהו, לרבות רשויות המס, בגין פעילות המסעדה כאמור לעיל, מתחייב ראובן לשפותו לאלתר בגין כל סכום שידרש לשלם בגין תביעה זו, לרבות הוצאותיו המשפטיות בגין הדיפת התביעה." (ההדגשה שלי - נ.א.)

לטענת המבקשים מסעיף זה עולה כי בהסכם הבוררות נקבע שעל הבורר לקבוע                   את אחריותו של ראובן כלפי הרשויות רק בתקופה שבה הוא ניהל או מנהל                         את המסעדה לבדו. ומכאן, כי לגבי התקופה שבה ניהל ראובן את המסעדה בשיתוף עם חן אין לבורר כל סמכות להכריע.

משקבע הבורר ב סעיף 2 לפסק הבוררות כי: " מובהר בזאת כי האחריות הבלעדית               בגין פעילות החברה בעבר ובעתיד הינה על כתפי משפחת גאגולשווילי בלבד"              (ההדגשה שלי - נ.א.), הרי שבכך פסק גם לגבי תקופה שבה ניהל ראובן בשיתוף עם חן         את המסעדה - וזוהי חריגה מסמכותו.

4.         בטרם אבחן את סעיף 5 להסכם, אתייחס למלוא סמכויותיו של הבורר. ב סעיף 1 להסכם הסכימו הצדדים על גדר סמכות הבורר. וכך קובע הסעיף:

" בכפוף לאמור להלן הבורר יכריע בכל המחלוקות שבין הצדדים ביניהם לבין עצמם    וביניהם לבין החברה, ללא יוצא מן הכלל ולרבות תביעות חן בגין הלוואות הבעלים וכיוצא בזה. הכרעת הבורר תתבטא בתשלומים שבסעיף 2 ו- 3 להלן."

 (ההדגשות שלי - נ.א)

עיננו הרואות כי הצדדים הקנו לבורר סמכות רחבה מאוד לדון במכלול המחלוקות שביניהם.

בתוך מסגרת הסמכות הרחבה, הוגבל סעיף 5 להסכם לבחינה צרה של אחריות ראובן בעת שניהל לבדו את המסעדה והחברה כלפי הרשויות, ובכללן רשויות המס. לשון הסעיף איננה נוקבת בפרק זמן מסוים, אלא מתייחסת לכל התקופה בה ראובן ניהל או מנהל ללא חן את המסעדה. בתקופה זו האחריות כלפי רשויות המס תהיה על ראובן בלבד.

הבורר פסק כי האחריות הבלעדית כלפי רשויות המס בגין פעילות החברה בעבר ובעתיד הינה על ראובן בלבד. מכאן, כי הבורר מצא כי בכל התקופות האמורות הרלבנטיות  לפסק הבוררות ניהל ראובן את המסעדה והחברה ללא חן, ולכן עליו האחריות כלפי רשויות המס.